בדיקת מי שפיר מיועדת לנשים מעל גיל 35 ולנשים אשר בדיקת השקיפות העורפית שלהן, העלתה חשד לכאורה, לסיכון גבוה של העובר, ללקות בתסמונת דאון.
בין השבוע ה-11-13 להריון, מומלץ לנשים ההרות, לבצע בדיקת אולטרסאונד הנקראת שקיפות עורפית, אשר במהלכה מוערך הסיכון להימצאות תסמונת דאון. את הבדיקה מומלץ לבצע במקביל לבדיקת דם משלימה. באם תוצאות הבדיקה אינן משביעות רצון, ומצביעות על סיכון מוגבר לבעיות כרומוזמליות אצל העובר, הרי שהאשה תופנה לביצוע בדיקת מי שפיר. גם בדיקת חלבון עוברי, עשויה להוות מדד חשוב להערכת הסיכון לבעיות אצל העובר.
בדיקת מי שפיר או בשמה הנוסף דיקור מי שפיר, דוגמת את המים בהם שוהה העובר, והיא מעניקה תשובה מוחלטת בנוגע לשאלה, האם העובר חולה בתסמונת דאון. מי השפיר מורכבים מהשתן אשר מפריש התינוק, ולכן ניתן לדגום באמצעותם את ה- DNA של העובר.
את מהלך הבדיקה מלווה האולטרסאונד בו צופה הרופא המבצע, כך שהסיכויים לפגוע בעובר במהלך ביצוע הדיקור ושאיבת המים, הינם קלושים. עם תום הבדיקה תתבקש האשה לנוח במשך 48 שעות בביתה, בכדי למנוע היווצרות סיכונים או סיבוכים, כתוצאה מהדיקור.
לאחר ביצוע בדיקת מי שפיר, היא נלקחת למעבדה ושם נבדקת תחת מיקרוסקופ, כאשר הרופאים מצפים למצוא אצל העובר לא יותר מ- 46 כרומוזומים ( 23 כרומוזומים שייכים לאם ו-23 נוספים, מקורם באב ). דגימת מי שפיר, אשר נמצאו בה מספר רב יותר של כרומוזומים, מעידה על בעיה אצל העובר. תוצאות הבדיקה צפויות להינתן לאחר כשבועיים-שלושה.
כיום מומלץ לנשים מסויימות ובעיקרמ לנשים מעל גיל 35, לבצע בדיקת סיסי שילייה, המקבילה לבדיקת מי שפיר, אלא שבדיקה זו ניתנת לביצוע כבר בשלב מוקדם מאוד של ההריון, בין השבועות 10-13. גם תוצאות הבדיקה מהירות יותר באופן יחסי לבדיקת מי שפיר, אלא שבניגוד אליה, הרי שהיא כרוכה בסיכון גבוה יותר להפלה, ולפגיעות אצל העובר.
מאמר זה נכתב על ידי ליה-עורכת פורטל הריון ולידה.
